יום ראשון, 1 בפברואר 2015

מיגרנה אהובתי

מוקדש לבן זוגי ולשאר האנשים היקרים הסובלים אותי 

זה קרה  לראשונה בערב אחד, כשהייתי  כבת  13, בבית דודתי, ברחוב שקט בחולון.

פתאום לא ראיתי. כלומר ראיתי ולא ראיתי. האירוע התלווה בתופעות חריגות נוספות ,קשות, לא מוכרות, שהותירו אותי מפוחדת ומותשת נפשית ופיזית. זה חזר על עצמו בהזדמנויות נוספות. רופאת הילדים לא אבחנה ממה אני סובלת ושלחה אותי לבדיקה של קריאת המוח על ידי אלקטרודות. הבדיקה לא העלתה דבר. רק אני באופן מיקרי, נתקלתי בז'ורנל פופוליסטי כלשהו, בתופעת המיגרנה. לא ידעתי אז , ש"התחתנתי" עם משהו לתמיד. מאז זרמו מיגרנות רבות במוחי. עם הזמן פיתחתי ריחוק מן המוח שלי ומעין "ברוגז" איתו. ברצוני לנצל את השילוב של היותי סובלת ממיגרנה ומעצבת גראפית במקצועי, על מנת להמחיש מה באמת רואים הסובלים ממיגרנה באמצעים ויזואליים. אינני הראשונה שעושה זאת, אם כי התרשמתי מאיכות הצירוף הזה לצרכי מחקר.
אאורה AURA-הלוצינציות ושיבושי ראייה לפני התקף מיגרנה
בעת התקף מיגרנה, מופיעות הפרעות בכול החושים הנשלטים על ידי המוח, מקור השיבושים בהפרעה בפעילות המוח.
התופעות השונות כפי שאני חווה אותן:
הפרעה בשמיעה -  שמיעת הצלילים והקולות הרגילים כאילו האוזניים מכוסות, או כמו מתוך שהייה בחלל עמוק .
הפרעה בדיבור -  אפזיה. שיבושי מילים. בעיית שליפה מהזיכרון. חוסר בזיכרון תמונתי כמו למשל פנים של אנשים מוכרים.
הפרעה בתחושה - חוסר תחושה, הירדמויות של אזורים שונים ונימול, בדרך כלל בגפיים ובפנים.
הפרעות ראייה - ההפרעה המשמעותית ביותר בה מתמקד מאמר זה ועליה אפרט בהרחבה.
כל ההפרעות שתיארתי לעיל,מלוות בתחושה קשה של צלילה עמוקה פנימה, ספק פיזית, ספק נפשית, ספק שתיהן.
להתקף מיגרנה שלב מקדים, המכונה אאורה. הוא אינו מופיע אצל כל הסובלים ממיגרנה. נוהגים לכנות מיגרנה עם אאורה, מיגרנה קלאסית וללא אאורה, מיגרנה נפוצה. 
ה"אאורה" היא אוסף של מראות, או הלוצינציות. המראות אינם נעימים ומלווים בהרגשה קשה של חוסר אונים. ה"אאורה", היא גם שלב של אזהרה והתארגנות לקראת הבאות אצל הסובל מההתקף, כי אולי, לדוגמא, הוא נמצא בעת נהיגה.
יצרתי כאמור המחשה באמצעים דיגיטאליים על מנת להדגים את המראה הנתפס על ידי הראייה.והתמונות מופיעות כאן מצד ימין.


בתמונה מס. 1 ,נראית תפיסת ראייה רגילה ללא כל הפרעה.


בתמונה מס. 2, מראה זוהר של אור בצורת זיגזג, הנראה בחלל, ביני לבין האובייקטים.בדרך כלל מופיע בין ההלוצינציות הראשונות.


בתמונה מס. 3 , סוג של עיגולים מיוחדים או ספיראלות, גם הם בנויים מאור זוהר.
בתמונה מס. 4 ,נצנוצים הנמצאים בבעבוע מתמיד.
בתמונה מס.5 ,שדה הראיה מכוסה בשחור מסביב, כך שנותרת ראייה דמוית מנהרה.
בתמונה מס. 6 ,שדה הראיה מכוסה בשחור בחלקים שונים.
בתמונה מס. 7 ,הקונטור של אובייקטים ישרים, מזוגזג ורועד. 
המראות שתיארתי לעיל, לא יופיעו כולם יחד אלא עוקבים זה אחרי זה , כאילו קיים תפריט או תסריט אשר מתחלף לנגד עיניי. לא תמיד כל אאורה תכיל את כל התפריט, המראה תמיד יתפוס צד אחד של שדה הראיה מימין או משמאל.
המראות הללו נראים גם אם העיניים עצומות. התופעה המוכרת של הסובלים מהתקף מיגרנה אשר מסתגרים בחדר חשוך, מתרחשת לפי דעתי מהרצון ל"ברוח" מן המראות. אני גיליתי במשך השנים, שההסתגרות בחדר חשוך, רק מגדילה את ה"חוויות" של ההתקף למימדים גדולים בהרבה יותר, והתחלתי לבחור להישאר בסביבה שבה שהיתי קודם. לעיתים האאורה מסתיימת והפרעות הראיה של המיגרנה עליהן אפרט בהמשך, מופיעות ברצף, לעיתים יש חיבור וגלישה בניהם. גם כאב הראש מתעצם בזמן זה, ברגע החיבור והמעבר.
לעיתים קיימת שרשרת התקפי מיגרנה, ואז ההבדל בין התקף להתקף, יצוין בנקודת ההתחלה על ידי אאורה חדשה עם כל ה"תפריט" שלה.
שימוש באיורים להמחשת ההלוצינציות של האאורה לצרכי מחקר, מופיע במאמרים.   
הניסיון לתיאור ההלוצינציות לצרכי מחקר, בדרך של איור החל כבר מהמאה ה-19. האיורים עוזרים להבנת התהליך במוח ולדרך ההתפשטות שלו. לעניות דעתי,היתרון של ההמחשה שלי הוא בכך, שהוא לא מובא באופן מנותק וסטרילי כמשהו העומד בפני עצמו, אלא, אני מדגימה כיצד היא נראית הלוצינציה על גביי המראות האחרים שנתפסים על ידי הראיה.
במאמרים שונים סוקרים את ההיבט המעניין של הקשר בין סובלים ממיגרנה לצפייה בסוג של מראות חיצוניים העלולים לגרום להיתקף. מדברים גם על סגנונות באומנות אך גם על עבודות רבות אחרות. אני יכולה להעיד שאני נמנעת מ"לשחק" בתעתועי צפייה למיניהם,כמו  וידאו קליפים, או  אומנות פסיכדלית. אפילו צפייה בסרט בתלת מימד דרך משקפיים מרתיעה אותי מאוד. לא חוויתי התקף שנגרם בגלל הצפייה בדברים שהזכרתי אך ההרגשה קשה מאוד. אני אמנע תמיד מלהביא עצמי לסיטואציות כאלו.
בתיאור של אאורה על פי תקציר של דר' אמנון מוסק, נוירולוג ומנהל המרפאה לטיפול בכאבי ראש ופנים בבית החולים איכילוב, www.roshhelp.co.il ,מצוין שסוג מיגרנה, שהוא פחות שכיח, נקרא מיגרנה עם אאורה .(aura) ההתקף לפי תיאור זה, יתחיל כך, עוד לפני שיופיע כאב או כל תופעה אחרת, יופיעו לפתע סימנים נוירולוגיים שונים, שנקראים "אאורה" (סימנים מקדימים). הסימנים השכיחים ביותר שמופיעים כאן קשורים לראיה:
האדם רואה פתאום אורות מנצנצים, קווים דמויי ברקים, כתמי צבע כמו לאחר סנוור או לחילופין היעלמות חלק משדה הראייה.
אורות אלו מופיעים על פי רוב בצד אחד של שדה הראייה, והם גדלים עד שיכולים לכסות את כל שדה הראיה ולהפריע בצורה משמעותית לתפקוד.
תופעות פחות שכיחות הן הופעת תחושת נימול ביד, ברגל או צד אחד של הפנים ועד חולשה מלאה בצד אחד של הגוף.
באתר מצורפות אילוסטרציות המתארות הפרעות ראיה כחלק ממיגרנה עם אורה בתמונה אחת נצנוצי אור כמו חלת דבש, בתמונה מס. 2 נצנוצי אור כמו קוויי דיג-זג.
האלמנטים הבסיסיים דומים לאלו הנראים אצלי אך מסודרים אחרת.
האתר מתאר מחקר שבו נבדקו שני גברים הסובלים ממיגרנה עם אאורה בשעת התקף המיגרנה. הנבדקים דיווחו על אאורה שהתבטאה באורות מנצנצים כמו 'שלג בטלוויזיה'. אורות אלו נראו במרכז שדה הראיה ואחריהם הופיע אזור שחור של הפרעה בראיה. התופעה נראתה בצד אחד של שדה הראייה והיא נעה לאורך שדה הראיה מהמרכז כלפי חוץ. האורה נמשכה כ 20 דקות ואחריה הופיע כאב ראש.
הצילומים של המוח בזמן האירוע הדגימו שבאזור האחורי של המוח שהוא אזור הראיה, הופיע בנקודה המוכרת כאזור ראיה A3V שינוי בפעולת המוח. שינוי זה התפשט לאזורי ראיה סמוכים בקצב של 3 ממ' בשנייה. 
החוקרים פירשו את השינויים כמו יצירה של פעילות עצבית מוגברת שהיא הגורמת למראות של האורות המנצנצים בזמן המיגרנה עם אורה, ואחריהן הופיע דיכוי של הפעילות העצבית (הקרויה גל דיכוי חשמלי) והיא שגרמה ל"חור השחור" בראייה. 
החוקרים סיכמו שאאורה במיגרנה אינה מתחילה בכיווץ כלי דם וירידה באספקת הדם למוח.כפי שמקובל לחשוב, אלא,  היא מתחילה כנראה בפעולה מוגברת של מרכזים עצביים הגורמת לכל התגובות האחרות.

תופעות אלו מבטאות הפרעה בתפקוד המוח והן נגרמות כנראה בגלל הפרעה בתפקוד החשמלי של המוח. תופעה זו יכולה להתחיל בכל מקום במוח ולהתבטא במגוון עצום של צורות, למשל, הפרעה בדיבור, סחרחורת, דמיונות, בלבול ובעצם כל דבר שהמוח יודע לעשות הביטוי השכיח הוא כאמור הפרעות בראיה. 
להתקף המיגרנה עצמו שעליו בישרה  האאורה, שיבושי ראייה ייחודיים. ועל כך אפרט בפרק הבא.

שיבושי ראייה בעת התקף מיגרנה
כאשר חולפת האאורה ,חולפות ההליצונציות אך קיימים שיבושי ראייה אופייניים.
מראה פנים אנושיות
פנים אנושיות הנצפות מולי נראות בסגנון יצירה קוביסטית של פיקאסו,
כל איבר מאבריי הפנים נמצא במקום אחר, חדש, לא במקום המקובל.
יתכן שתפיסת הראייה אינה פועלת כמו בתפיסה הנורמטיבית של הראייה, אלא במקטעים,  או בקצב אחר, ואז מתקיימת במוח עריכה מחדש, ומתקבל "פרצוף" חדש.
תפיסת תנועה
תנועות גדולות נצפות, אך אין תפיסת ראייה של תנועות קטנות ועדינות כגון, תזוזת עיניים או שינויים בהבעות הפנים. לדוגמא, גלגלי העיניים של הנצפה מולי אינן נעות, והעיניים לא ממצמצות, מתקבל מבט קפוא וחלול, עם פנים חסרי הבעה.

תפיסת עומק
הדמויות האנושיות הנצפות מולי הן שטוחות, דו מימדיות, כמו פוסטר, כמו תמונה.






תפיסת שדה הראיה

צמצום והעלמות קצות שדה הראיה, דמויות צצות משום מקום ונעלמות לשום מקום.



מראה של טקסט כתוב
גל לבן  אחיד שוטף את הדף עם הניסיון לקרוא.
המחשה מתוך המאמר המתארת במדויק. עליי לציין ש"החור" הלבן הזה מופיע כעין גל שוטף, ובכל עמוד שאדפדף יופיע מחדש.
חורים לבנים במקום אותיות, ו"קפיצת" מילים קדימה לחלל של לפני הדף, בעת הניסיון לקרוא.
מופיעות שגיאות כתיב בסיסיות עם הניסיון לכתוב.


אינני חוקרת מוח אך אני מבינה באופן שטחי את הקשר בין תיאור של קליפת המוח לבין הסימפטומים של ההתקף. החלק הגדול ביותר במוח האנושי הוא קליפת המוח. בחלק חשוב זה מתבצעות  הפעילויות המורכבות ביותר במוח: קריאה, זיכרון, זיהוי אובייקטים, תכנון תנועות ועוד.
קליפת המוח מחולקת לשני חצאים (המיספרות), וכל אחד מהם מחולק לארבע חטיבות מרכזיות: ארבע אונות.
קליפת המוח מחולקת לאזורים שונים, אשר כל אחד מהם מתמחה בעיבוד מידע מסוג מסוים. הקורטקס האודיטורי מקבל קלט מהאוזניים והופך אותו לצלילים, שני אזורים
אחרים מטפלים בהיבטים השונים של שפה והקורטקס המוטורי מטפל בתכנון תנועה.
מרבית קליפת-המוח האנושית עוסקת בעיבוד המידע מהחוש המרכזי שלנו: חוש הראייה. מעניין לראות את ההתאמה בין המידע על קליפת הראייה Visual cortex, הנקרא גם קליפת המוח הראייתית, לבין ההפרעות הנגרמות על ידי התקף. הקורטקס הוא האזור המרכזי במוח בו מעובד מידע חזותי הנקלט בעין, והוא מהווה חלק מקליפת המוח. קליפת הראייה היא חלק ממערכת הראייה, והיא התחנה הסופית אליה מגיע המידע החזותי מן העין. קליפת הראייה כוללת בתוכה מספר אזורים, ולכל אזור תפקיד משלו בתהליך עיבוד המידע. אזורי הראייה הראשוניים כמו קליפת הראייה העיקרית מעבדים בעיקר מידע המהווה את הבסיס לראייה, כמו קווים וקצוות, זיהוי תנועה, עומק וצבע, בעוד שאזורי ראייה אחרים במוח, כמו V4, V3, V2 -V5, מעבדים מידע מורכב יותר כמו זיהוי צורות ותבניות, מקומות ופנים. כאמור, ניכר שההפרעות המפורטות על ידי בעבודה זאת, בקווים, בצורות, בעומק, בתנועה ועוד. תואמות את התנועה של הפעילות העצבית במוח. 

התקף מיגרנה כמקור השראה
                    
לראשונה בעת כתיבת מאמר זה, נתקלתי בעובדה שהסופר לואיס קרול סבל ממיגרנה אותה תעד ביומניו.
בספרו המפורסם "עליזה בארץ הפלאות" האהוב עליי מאוד משחר ילדותי, אני מוצאת אפיזודות שמקור ההשראה שלהן ,לדעתי, הם התקפי מיגרנה.
הצלילה
בפרק הראשון הזכרתי שעם האאורה מתחילה כעין תחושת שקיעה פנימה, ממש הנפילה של עליזה
"...ואחר צללה פתאום, פתאום כל כך עד שלא הייתה לעליזה אפילו שהות של רגע להתעשת ולעצור בטרם תמצא את עצמה נופלת בתוך כמין באר עמוקה מאוד...מטה, מטה, מטה. הלעולם לא יבוא קץ לנפילה הזאת!"
"מי יודע כמה מיילים כבר נפלתי עד עכשיו?" אמרה בקול, "מן הסתם מתקרבת אני אל מרכז כדור הארץ"...

תפיסת החלל הכללית ותפיסת הגוף המעוותת
                           
מוטיב חוזר בסיפור, עיוותי גדלים ופרופורציות.
איזו הרגשה מוזרה", אמרה עליזה, "ודאי אני מתכווצת כשפופרת"
בעת ההתקף הרצפה נראית רחוקה הרבה יותר מהרגיל ונראים עוד כל מיני עיוותים פרספקטיביים.

אפזיה
שיבושי דיבור מופיעים לכל אורך הספר.
"ברי לי שלא אלו המילים הנכונות...
לונדון היא בירת פאריס..הכול משובש !"
הפרעות ראיה
דמותו הייחודית של חתול שחלקיו מופיעים ונעלמים לסירוגין,
" ...וזאת הפעם נגוז אט אט, החל בקצה הזנב , וכלה בגיחוך, שהיה תלוי ועומד זמן מה לאחר שנתעלם השאר."
" כי כן תכופות ראיתי חתול בלא גיחוך " הרהרה עליזה, אבל גיחוך בלא חתול! הרי זה הדבר המופלא ביותר שראיתי בכל ימי חיי!"
המצאת דמותו של חתול בעל חלקים נראים ונעלמים יכולה להגות במוחו של החוזה מראות כאלו.
סיכום    
לא עסקתי במאמר זה בשני היבטים מעניינים, הראשון, מתי מופיעה המיגרנה, מה הגורמים להתקפים. גם המדע לא הגיע למסקנות נחרצות. באופן אישי מצאתי קשר ללחץ נפשי. וכן לדברים והיפוכם. מיגרנה בשיא הלחץ ומיגרנה בעת הרפיה מלחץ. עודף שינה וחוסר שינה. כמו כן קשר הורמונאלי, כל תחילת הריון לווה אצלי במיגרנות רבות.
ההיבט השני, מה עושים, או יותר נכון מה אני עושה.
אמנם למיגרנות תרופות רבות, אך הן בעלות תופעות לוואי שלא רציתי לחוות. בעקבות השיח הנרחב שנתקלתי בו, אודות מזון והתקפי מיגרנה, בגיל 20 שיניתי את התזונה שלי. בכל פעם שקראתי על סוג מזון נוסף, הנחשב כמעודד התקף מיגרנה, הוצאתי אותו מהתפריט שלי, כגון, יין, גבינה צהובה, שוקולד, ואחריהם סוכר לבן, צבעי מאכל, חומרים משמרים ועוד ועוד. הפכתי לחשדנית מאוד בנושא האוכל ולמעשה אני נמנעת מלאכול כל דבר שאיני יודעת מה הוא מכיל. פניתי ליוגה, דמיון מודרך וכד'.עם השנים והניסיון נחלתי הצלחה מסוימת.
השיבושים חושפים אותי  לאין סוף תפקודיו  של המוח אשר תפקודם התקין מתקבל ביום יום כדבר מובן מאליו.
מיגרנה ותורשה
ישנו היבט במחקר על האלמנט התורשתי בהתקפי מיגרנה, מופיע לעיתים בשם "צילחה פילוגנית משפחתית".
ואכן אבי מתאר את אמו שוכבת מסתגרת בחדר חשוך ומדווחת על נצנוצים מול עיניה.
בני התקשר מבית הספר שאבוא לאסוף אותו כיון שאינו מרגיש טוב. בדרך תיאר לי מראה מוזר שראה, "חור שחור ונמלים שזחלו לו על היד" ,
ידיי נצמדו להגה וליבי שקע בקרבי.
"אימא, את יודעת מה זה היה?"




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה